הדרמה
תרפיה היא אחת השיטות הפופולריות בתחום הטיפול באמנות. כמו הפסיכודרמה,
הדרמה תרפיה עושה שימוש בספונטניות ובחילופי תפקידים, אולם היא פתוחה
יותר במובן זה שהיא אינה מחייבת בחירה בפרוטגוניסט והיא משתמשת בטכניקות
משחק נוספות, לפי הצורך.
בדרך כלל נושאי המפגש יעלו מתוך השיח הקבוצתי, כאשר המטפל או המנחה
יבחר בכל מפגש בטכניקה שתיטיב לשרת את חברי הקבוצה ואת מטרת המפגש.
טכניקה זו עשויה להיות משחק של חילופי תפקידים, משחק אימפרוביזציה,
משחק שבו חברי הקבוצה אינם מגלמים דמויות אמיתיות ועוד.
השיטה מפתחת בין היתר את התפקוד הספונטני, כלומר את היכולת להגיב בדרך
מסויימת לאירוע מסוים. במקרים רבים אנשים מגבילים את טווח התגובות
שלהם ובכך הם מגבילים את האפשרויות והבחירות שלהם. באמצעות הדרמה תרפיה
המטופל יכול להתאמן על מגוון רב של סיטואציות ולגלות פתרונות חדשים
ויצירתיים להתמודדויות ישנות.
בנוסף, הדרמה תרפיה מעניקה למשתתפים הזדמנות לחשוף ולבטא רגשות עזים,
מפחידים וקשים, כיוון שהדברים נאמרים בתוך עבודה דרמטית שאינה מאיימת
על החיים האמיתיים. התהליך מפתח את היכולות הפנימיות ועוזר ליצירת
דימוי עצמי חדש המבוסס על קבלה והבנה עצמית. שכלול יכולות אלו יביא
גם לשכלול היכולות החברתיות .
בין הטכניקות שבהן משתמשים בדרמה תרפיה אפשר למצוא העלאת הצגות, בין
אם מחזות ידועים ובין אם מחזה שנכתב על ידי הקבוצה, המחזת סיפורים
אוטוביוגרפיים של המשתתפים, משחקי תפקידים, אימפרוביזציות, תחפושות,
בובות תיאטרון, צילום סרטי וידיאו ועוד.
למעשה, הדרמה תרפיה מאפשרת למשתתפים לעבור לייקום מקביל שבו הכל אפשרי,
למציאות המוגבלת רק על ידי דמיונם. במקום הזה קל יותר לבחון את הרגשות
ואת הפעולות, ודרך המשחק קל יותר להעלות נושאים שאחרת לעולם לא היו
עולים. באמצעות הטכניקות השונות קל יותר למטופל לעבד תכנים רגשיים,
לשפר את תפקודו היומיומי בתוך מסגרות חברתיות שונות לשפר את דימויו
העצמי ולהגביר את ביטחונו העצמי.
שני הגורמים העומדים במוקד העבודה הם הדרמה והקבוצה. הדרמה, כתחום
אמנותי, מבוססת על שיתוף פעולה, על שחרור ועל יצירתיות. יחסי הקירבה
והאמון המתפתחים בתוך הקבוצה מהווים מראה לאפשרויות העומדות בפני המטופל
בעולם שבחוץ.
|